יש משהו מרגיע במקומות שמציעים רק דבר אחד. או שלושה.
כנאפה, ליאלי ביירות, מלבי.
זהו.
ואם עדיין לא מצליחים לבחור, מזמינים את כל התפריט.
יוּ אוֹנלי ליב וואנס.
חוץ מהמתוקים יש כאן גם עיצוב משגע, משקה תמרהינדי, קפה שחור וצוות מפנק.
הוא יהיה אפילו עוד יותר מפנק אם תגידו שבאתם למנה אחרונה אחרי ארוחה מעולה במסעדת-האם לוקס.
אנחנו הזמנו כרגיל את כל התפריט.
כנאפה זה כנאפה. היא עשויה מגבינה נבלוסית (אם זה אומר לכם משהו, לנו לא) ונטרפה עד שלא נותרה ממנה שערה כתומה אחת.
אפשר להזמין כנאפה עם או בלי גלידה מעל (ברור שעִם), בגודל אישי או משפחתי (האישי אחלה לזוג), ויש גם גרסה טבעונית.
תמיד נחמד גם לעמוד ולהסתכל איך מכינים אותה ממש על המקום.
לגבי הליאלי ביירות, מה שנקרא בעברית לילות ביירות, כאן יש בעיה אקוטית של קופירייטינג. התיאור של ליאלי ביירות מתחיל - וכאן הטעות - במילים "עוגת סולת", מה שגורם לכולם לסגור מייד את הקשב ולעבור לדבר הבא בתפריט (שזה מלבי, רעיון מצוין בפני עצמו, אבל!). אנחנו מפצירים בכם להתגבר על האינסטינקט הזה. לטובתכם.
התיאור של ליאלי ביירות כעוגת סולת משייך אותה שלא בצדק לקבוצת העוגות הכבדות, הרטובות והמתוקות מדי (נשמח לקחת גם אחת כזאת בכל רגע, אבל זה פשוט לא דומה בשום צורה). אומנם יש כאן סולת, אבל ליאלי ביירות של כנאפה דה-לוקס היא לבנה, קצפתית, נימוחה ורכה, כמו ענן רגע לפני שהוא מוריד גשם של מי זהר. היא עולה משהו כמו 20 שקל, מחיר לא גבוה בכלל כדי לבחון את הגבולות של עצמכם, אז בבקשה.
המלבי מוגש כאן בבריכה של סילאן ועם כתר של שערות חלווה דקיקות.
ואל תוותרו על ליאלי ביירות, הוא הממתק המנצח.
איפה: העצמאות 33, העיר התחתית
פתוח מ-18:00