הבולגרי: אוכל שמח בחמארה בלקנית

אמל"ק: אוכל בלקני ומזרח אירופי בעיר התחתית, בגרסה צעירה, כיפית, טרייה וטעימה במידה קיצונית. באים בשביל האוכל, נשארים בשביל האווירה. או להפך. בטופ שלנו.

הבולגרי נמצא לגמרי בטופ שלנו, וגם יציב שם מאוד. הוא שוכן בסמטת חטיב, מעל כיכר פריז, מתחת לשיבת ציון, וממש, אבל ממש, כדאי להגיע אליו במיוחד. מחכה לכם אוכל מהמצוינים בעיר, שמוגש באחד הרחובות המקסימים ביותר, ומתאים מאוד לארוחה בזוג או במשפחה או עם חברים, גם ביום וגם בלילה.

את הבולגרי פתחו ג'קי מג'ק והאפונים האגדי וארז יעקבי. זו בעצם חמארה שמגישה בשמחה אוכל בלקני ברמה משוגעת ואלכוהול איכותי (בכל זאת, ג'ק והאפונים), והכל במחירים שמאפשרים לטעום מגוון רחב ומעניין בארוחה אחת.

זה בדיוק מסוג המקומות שאנחנו מצביעים על התפריט כמעט אקראית ואומרים: את זה, את זה, את זה, את זה ואת זה, עד שהמלצרית (המעולה!) אומרת לנו שזה ממש ממש מספיק, ואין ברירה, נצטרך לבוא שוב ושוב עד שנאכל הכל. המחירים לגמרי מאפשרים את זה.

אחרי שמגיע סבב המשקאות הראשון (בירה טוכר לאגר בהירה וערק אשכוליות אדומות או ערק ליים), אנחנו מתרווחים, מחכים לאוכל שיתחיל לזרום ונהנים מהבריזה בסמטה.

הכל בבולגרי מאוד נינוח וזורם. למרות שמדובר באוכל משובח ומיוחד ממש - אין כאן שום טיפת פלצנות, אפילו לא רמז, רק הנאה ושמחה ממה שכאן ועכשיו. ויש הרבה כאן ועכשיו.

יש למשל איקרה טעימה שג'קי מכין בעצמו.

יש בניצה, שהיא מאפה פילו עם מנגולד וגבינות.

וגרסה בשרית של מאפה חצילים ובשר, שהוא מאוד טעים וגם מאוד גדול ומשביע.

ופיתה בלקנית ממולאת גבינה.

שיש לה גם גרסה בשרית:

קציצות הפראסה מושלמות בטעם ובמרקם רך ועשיר, עם היוגורט היווני שבצד, אל תפספסו.

לא לשכוח את הבואיקוס.

המטיאס שמנמן ועסיסי ובמליחות שהיא לא יותר מדי ולא פחות מדי. אנחנו מחסלים אותו בשניות.

ורניקס תפוחי אדמה כמובן.

סלט הביצים מעוך גס ומגיע עם הר קטן וריחני של בצל מטוגן.

גם על הכבד הקצוץ יש הר כזה. זה כבד קצוץ נדיר. אין יותר טעים ממנו, אין.

הציזיקי טרי ומרענן.

הסקורדליה עם המון שום, ממש כמו שצריך, ולמעלה יש דברים טעימים צרובים.

ויש גם חצילים ממולאים ציזיקי, ירקות ואגוזים ברוטב חמצמץ מעולה. מנה מומלצת מאוד מאוד.

צ'וצוקי ביורק (הידוע גם כשושקה) הוא פלפל במילוי גבינה שטוגן בפירורי לחם ומעליו ביצת עין(!). זה מעולה, ויש גם בגרסת פלפל חריף לאמיצים בלבד. אני אוכלת חריף, ולא יכולתי לסיים אותו, אבל נהניתי מכל ביס.

וזו הגרסה על פלפל חריף.

בדרך כלל יש ספיישלים, מה שנקרא כאן 'מנות היום'. אנחנו תמיד מנסים לפחות אחת.

כאן רואים ספיישל סרמורה, דג של רומנים בחומץ ושום. הדביבון נהנה מאוד מהטעמים שהזכירו לו את הבית.

ספיישל דג אחר, אהוב עלינו במיוחד, הוא מליטות מטוגנות.

או גירוס דג ים רך, שמן ובטעם חי שיש רק בעיר נמל. הוא מוגש על פיתה דקה כזאת, כמו לאפה, ועם טחינה, עלים ועגבניות צלויות.

אם אתם שונאים במיה, אז תנו לה עוד צ'אנס כאן, כי זה משהו אחר לגמרי. היא מוקפצת ויבשה, ברוטב חמאה ולימון נהדר שטובלים בו אחר כך את החלה.

לעיתים לא קרובות יש בורשט אדמדם, חמצמץ ומשמח.

ולפני הקינוח, עוד משהו שצריך להיאמר על היחס של המקום לילדים: אנחנו אוהבים להביא אל הבולגרי אורחים מחוץ לחיפה כדי להשוויץ בקולינריה המשובחת של העיר, וככה יצא שכבר פעמיים הגענו אליו כשאיתנו משפחות עם ילדות קטנות, בגילי 4-6. האוכל בבולגרי רחוק משניצל וצ'יפס ולא בדיוק מותאם לטעמם של רוב הילדים, ובקלות היה יכול להפוך למקום שרומז בעדינות שאין לילדים מה לעשות כאן. אבל הוא לא. כל כך לא. בשתי הפעמים המטבח הוציא לילדות, על חשבון הבית ובלי שביקשנו בכלל, תפוחי אדמה אפויים מעולים או ורניקס תפוחי אדמה (אפילו בליווי הסבר מותאם: "זה כמו פסטה"). וזה היה כל כך במקום וכל כך מדויק. הן טרפו את זה, ואנחנו הרגשנו שאוהבים כאן אנשים, לא משנה באיזה גודל הם מגיעים. הוא קנה את חיבתנו כבר מזמן, אבל באקטים הקטנים האלה לילדות - הוא שבה אותנו לגמרי.

ועכשיו הגיע החלק שילדים (ודביבונים) אוהבים תמיד. אני אישית מחכה כל הארוחה לסוטלץ' - פודינג אורז וקינמון, אחד הקינוחים האהובים עליי בעולם כולו.

השני הכי אהוב: סֵרָאִילִייָה. זה קצת כמו בקלאווה, אבל של רומנים. מתוק באותה המידה, אבל אוורירי וקל יותר. אחד הפלאים שנכנסו לחיי בזכות השורשים של הדביבון ובזכות הבולגרי.

למי שאוהבים את הקינוחים שלהם פירותיים יותר, יש כיסוני דובדבנים עם שמנת חמוצה.

ואם אתם יותר בענייני גלידות, אז יש גלידת מרציפן ברוטב וויסקי. יש לה ממש טעם של שקדים-מרציפן, אז רק אם אתם בקטע.

לבולגרי אנחנו חוזרים בשביל השילוב של האוכל הכל כך טעים, מיוחד וכיפי מכל קצות אירופה, עם המשקאות, עם ג'קי וארז, עם הצוות המעולה ועם הסמטה היפה. כשאנחנו יורדים ברחוב אחרי ארוחה בחמארה, אנחנו כבר מתכננים בראש מתי נחזור, כי פשוט חייבים לנסות גם את הטונה בעישון ביתי, את עוגת הסולת ועוד כל כך הרבה דברים טובים שלא הצלחנו להגיע אליהם למרות שממש ממש ניסינו.

אז כשמתאים לכם בראנץ' בשישי או צוהריים באמצע יום קצת פנוי או ארוחת ערב טובה, עם טעמים טריים שבין הים התיכון לאירופה ועם דרינק בסמטה אתונאית – תזרמו אל הבולגרי. הוא מאסט חיפאי.

מדד המצפּוּן: לדעתנו מתאימה לצמחונים. תבדקו אפשרות לטבעוּן, כי בהרבה מהמנות יש גבינה.

נכון לאוקטובר 2022, הבולגרי פתוח רק מ-17:00 ועד 23:00. אנחנו רוצים לנצל הזדמנות זו כדי לצאת בקריאה נרגשת - הרחיבו את השעות חזרה לצוהריים, כי זו הייתה ארוחת הצוהריים המועדפת עלינו! זהו, פרקנו.

איפה: חטיב 8, העיר התחתית

הבולגרי בפייסבוק

האתר של הבולגרי (נכון לזמן כתיבת הפוסט האתר לא מעודכן, כדאי לוודא הכל בעמוד הפייסבוק)