אמל"ק: בר-מסעדה של צ'יקטי (טאפאס) איטלקי. מתאים לאוהבי דגים, פירות ים וקוקטיילים באווירה מרימה. לערב קליל וכיפי של חברים.
שף עלאא מוסא אמר שכשפתח את המקום הזה רצה לקרוא לו צ'יקטי, שזה טאפאס באיטלקית, אבל השם כבר תפוס למסעדה בתל אביב. במקום זה הוא קרא למקום קרודו (Crudo).
קרודו באיטלקית ובספרדית פירושו - נא. דג נא, בשר נא, כל דבר שנאכל נא.
אז עכשיו כבר ברור מה קורה כאן: קרוּדוֹ הוא בר-מסעדה של צ'יקטי איטלקיים עשויים דג (נא ברובו), פירות ים ובשר.
ולמה בר? בגלל המוזיקה המרימה (אולי קצת יותר מדי, וכן, זה הכי זקן שלי), האווירה הקלילה והאלכוהול היצירתי והמהנה.
טוב, מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של שף עלאא מוסא לא אמור להתפלא: זה השף של לוקס הנפלאה, האחות הגדולה של קרודו והשכנה הצמודה משמאל. לוקס נמצאת בטופ שלנו לארוחת ערב שווה (באמצע השבוע, כשרגוע), וקרודו כאילו מזקקת מתוכה רק את הקל והכיפי.
ולפעמים קל וכיפי זה כל מה שבא לנו.
בביקור הראשון שלנו בקרודו היינו שלושה - הדביבון, אני וחברתנו הדביבונית הבכירה. התמזל מזלנו וישבנו על הדלפק הצמוד לחלון, שמתאים בדיוק לשלושה, שממנו אפשר גם להתסכל מקרוב על עבודת הצוות במטבח וגם לעשות people watching על העם היושב בציון, כלומר בחצר. וכל זה כשאנחנו יושבים במזגן! הטוב מכל העולמות.
אז מה הזמנו? ככה:
סשימי דג ים עם קרם אבוקדו ועם סלט של מלפפון, עלי כוסברה ושמן זית. היה עדין ונעים והתחלה מצוינת.
טטאקי דג ים נהדר עם קרם מסקרפונה, פסטו כוסברה, מלפפון ושקדים מולבנים. בניגוד לסשימי, שהוא נא לגמרי, טטאקי נצרב לזמן קצר מאוד. ביס של כל רכיבי המנה הזאת יחד הוא יצירת אומנות אמיתית.
ברוסקטה של דג כבוש בסמבוקה, שזה משקה איטלקי אניסי, עם לבנה מעושנת ועגבנייה מרוסקת.
והמנה שבעיניי הייתה הטעימה מכל מנות הפתיחה: סלמון כבוש בסלק, עם קרם סלק, בצלי שאלוט ועלי אורגנו. זה היה באמת מסיבת הפתעה של טעמים ומרקמים חיים ושמחים.
דווקא קרודו לא הזמנו, השארנו לביקור הבא. נעדכן.
לעיקריות הזמנו טרטר עגל עם גודיז כמו צלפים ואיולי חרדל.
וטורטליני לובסטר עם קרם כרישה, צ'יפס כרישה ושרימפס. גם זו מנה עדינה וטעימה, קלה ופשוטה, למרות הרכיבים המיוחדים.
עם העיקריות הזמנו סלט עלים עשיר ונדיב של אנדיב (חחח), חסה, גבינה כחולה ושקדים קלויים. הוא היה טעים מאוד ויופי של ליווי גם לבשר וגם לפירות הים.
קינחנו בקינוח שהדביבון הוא היחיד בעולם שאוהב אותו: טירמיסו. איך אפשר לאהוב את הבצק הספוגי הזה? לא ברור, אבל חובבי הז'אנר כנראה ייהנו מאוד.
למי שפחות בקטע, אל דאגה, יש גרסה של מילפיי עם קרם מסקרפונה ופירות יער. לא תשמעו אותנו מתלוננים.
ותמיד אפשר ללכת לקינוח אצל האחות השלישית, כנאפה דה לוקס ;)
מדד המצפּוּן: לדעתנו לא מתאים לטבעונים, מתאים לצמחונים אוכלי דגים.
איפה: הנמל 15, העיר התחתית