ששון הבר: האוכל, הדרינק והווייב הזורם

אמל"ק: ארוחה מעולה, משמחת ומספקת של אוכל מסורתי בגרסה וואו, בנדיבות ובאווירה טובה וכיפית. עדיפות ראשונה שלנו אם עולים לכרמל.

יש לנו רק שלוש סיבות טובות לעלות לכרמל: המורה לפילאטיס, הדואר שמתבלבל ושולח דברים לנקודת איסוף בראש ההר, וששון הבר.

שמו המלא של המקום הוא 'ששון הבר באחוזה', אבל קוראים לו ששון הבר. וזה נכון שהוא בר, ואפילו בר מצוין, עם יופי של אלכוהול שמלווה את האוכל. זה למשל קוקטייל שלמות שנקרא לילה לבן (אוזו פלומארי, אשכוליות, קוקוס ולמונגראס).

קוקטייל מושלם אחר הוא "שישו ושמחו". באופן מוזר, אין לי תמונה, אבל אין ביקור בששון בלעדיו.

האמת היא שאנחנו מגיעים לכאן בעיקר לצוהריים, כשרגוע ושקט, אבל הדומיננטיות של הבר מאוד מורגשת, גם כי הקיר המרכזי מחופה שורות-שורות של בקבוקים ומוקף בר ארוך, וגם כי הווייב כאן זורם וכיפי בכל שעה. המסעדה מוקפדת, מושקעת ויפה, אבל בניגוד למה שקורה לפעמים בכרמל - אין כאן אפילו שמץ של יומרנות או פלצנות. נעים וזורם, פשוט וכיף.

אבל אנחנו כאן בשביל האוכל. מדובר במנות יפות ומגרות של אוכל מסורתי ברובו, שנראה ונשמע כמו המקור, אבל בעצם מחודש ומשודרג, ולא משנה כמה פעמים נאכל את אותן מנות - זה וואו בכל פעם מחדש.

אני אלך לפי הגודל, מהקטנות לגדולות, ואחר כך לקינוחים.

נתחיל בשתי ראשונות קלאסיות, שאפשר למצוא היום בצורה זו או אחרת כמעט בכל מקום, ובכל זאת הן פְרֶשיוֹת ופותחות מעולה את הארוחה. הראשונה היא קרפצ'יו סינטה טרי, עם בלסמי מיושן, שמן זית כמובן, פרמז'ן מגורר וחרדל דיז'ון.

והשנייה היא דג ים פרוס דק עם אבן יוגורט, סומק, פלפל חריף, בצל שאלוט, ויניגרט, לימון כבוש וצנובר. אני מתה על לימון כבוש (מה שנראה כאן כמו חלמונים של ביצה), ועם דג טרי וצנובר זה יופי יופי.

אבל הראשונה האהובה עליי היא בכלל הסלק, עם שמן האגוזים, ענבים סגולים, קרם פרש ואגוזי לוז. מזלג שיש עליו פיסה אחת מכל רכיב - הוא שיר הלל לפשטות מנצחת.

הריזוטו האיראני הוא מאסט. יש בו תרד, זעתר טרי, עגבניות לחות, לימון פרסי וצנוברים (מלא צנוברים!). החמצמצות של הלימון עם המתיקות של העגבניות, הירקרקות המרירה של הזעתר והעומק של הצנוברים - היסטרי.

עוד ראשונות כיפיות הן הסיגרים המרוקאים (וכאן אנחנו עוברים לחלק הבאמת מסורתי) בעבודת יד, שממולאים חלקי פְּנים:

שקדי עגל מדהימים:

והקובה בשר עם טחינה, עמבה ואריסה. קלאסיקה שעומדת בהבטחה:

המנה הבאה - שהיא האהובה עליי מכולן בששון הבר - נחשבת ראשונה, אבל בשבילי היא עיקרית, בעיקר כי אנחנו מזמינים אלף ראשונות, והיא אחת הגדולות.

מדובר במוח.

למעשה, לא אכלתי ככה מוח קודם לכן (רק פעם אחת בנומי, אבל הוא היה שונה מאוד). המחשבה על לאכול מוח היא די דוחה, בואו. אני לא מאוד גאה בזה. אבל כאן זה טעים ברמות קיצוניות.

כמו שאפשר לראות, המוח מבושל בסגנון מרוקאי, עם פלפלים חריפים (חריף במידה, ממש לא נורא), עגבניות, לימון כבוש (יאי), חומוס וכוסברה, ומוגש עם חלה, שהיא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לרוטב הזה.

התמונה הזאת, של החלה הטבולה ברוטב החרפרף, יכולה להכניס אותי לאוטו ולשלוח אותי במעלה ההר בכל רגע נתון.

וקצת לא נעים לי להגיד את זה, אבל המוח במרקם מדהים. מבושל היטב אך נימוח ונמס בפה, עם גרגירי חומוס רכים-רכים ורוטב עשיר-עשיר.

ועוד שתי תמונות אחרונות כי קשה לי להיפרד:

אוקיי אוקיי, נקסט.

עוד ראשונה ענקית ואהובה מאוד היא הכרובית הצלויה, השוחה באגם שופע של רוטב קארי צהוב וחלב קוקוס, ועליה גבעות של ירוקים ושקדים פרוסים.

חותכים פרח רך וצלוי ממרומי הכרובית, מפילים אותו לתוך האגם הצהוב שלרגליה ואוספים בכף עם שקדים ועלעלים.

נשאר לכם מקום לעיקריות? כי מנת השרימפס והקלמארי של ששון הבר היא אולי הטעימה ביותר בחיפה - וחיפה התברכה בפירות ים חמסה חמסה, כך שהתחרות קשה.

מתחת ליוגורט העיזים - חוץ משרימפס וקלמארי - יש ציר ים, לימון כבוש (לא מחליפים סוס מנצח), שום, עגבניות, פלפל חריף וירוקים. זה מאוד מאוד שונה מ"שרימפס מוקפץ בחמאת משהו" שיש אול אובר דה סיטי. שונה לטובה. מספק. משמח. עם טעם שממלא את כל הפה בהתרגשות, בלי להתנצל ובלי לצמצם את עצמו. מנת פירות ים שהיא אוכל אמיתי וכיפי.

לפני הקינוחים, עוד עיקריות שניסינו ואהבנו:

אנטריקוט צלוי על פחמים, שמגיע עם עצם שבתוכה אוצר של מח עצם ועם תוספת, כאן - שעועית ירוקה.

טורטליני במילוי גבינות רכות וקשקבל, ברוטב חמאת עגבניות לחות וגבינת טולום.

חלה שניצל עם מטבוחה, חצילים מטוגנים, טחינה ופלפל חריף.

ופיתה שווארמה שביקשנו וקיבלנו בלי הפיתה. כך או כך היא מגיעה עם טחינה, עמבה, אריסה וכרוב חמוץ, כי שווארמה.

תפריט הקינוחים גם הוא מבוסס על מנות חיפאיות מסורתיות. ניסינו עד היום חמישה משישה, מבטיחים להשלים בקרוב.

בסבוסה, שהיא עוגת סולת עם קוקוס ותפוז, שעליה גבינת לאבנה מוקצפת, גלידת תפוז וקראנץ' דבש.

מלבי שהוא בעצם קרם קוקוס, עם קולי פטל, דודבני אמרנה, קדאיף, פיסטוק ועלי ורדים.

על הבריוש חלווה פחות עפנו, אבל יש טוענים שהוא הכי טעים דווקא, אז לא נותר לכם אלא להזמין ולשפוט בעצמכם. מדובר בבריוש כרוך עם אגוזים, קרם שוקולד וגלידת וניל.