עדכון: באוקטובר 2022 נאופוליטן התרחבה, אז המקום נראה קצת אחרת ממה שרואים כאן בתמונות. הפיצה עדיין מדהימה, ועודכנו כאן המנות החדשות שנוספו עם ההתרחבות.
רבות כבר נכתב על נאופוליטן (NeoPolitan), פיצה נאפוליטנית מחמצת בעיר התחתית, אבל כל מה שיגידו עליה לא מספיק.
נתחיל בדבר שלשמו באנו: הפיצה.
פיצה גבינות צאן ודבש חריף אכלתם פעם?
גם אנחנו לא, עד שהגענו לכאן, וזה היה אחד הדברים הטעימים. זה גם באמת חריף, אז אם אתם פחות בקטע, אכלנו בשמחה רבה גם את הפיצה קרצ'ופי לימונה הקלילה והמיוחדת לא פחות. מסביבנו שמענו אנשים מתענגים גם על הפיצה מלנזנה, אז רשמנו לנו לפעם הבאה. בכל מקרה, מה שיש על הפיצות כל הזמן משתנה ומתעדכן, אז מה שתראו כאן הן דוגמאות בלבד.
ואל תיבהלו מהבצק העבה בקצה, זו פיצה דקיקה, מייד נסביר.
אחת הפיצות האהובות עלינו ביותר בנאופוליטן היא הפסטו המפורק, כי יש עליה מין קרם צנוברים שהטעם שלו אלוהי:
לפעמים מתחשק משהו שדומה לפיצה, כזאת רגילה עם עגבניות וגבינה, ואז המרגריטה משמחת לבב אנוש:
כשיש ספיישלים, אנחנו לא מחמיצים את ההזדמנות. זו למשל פיצה ספיישל שנקראת נאו-פוטנסקה, ויש בה רוטב עשיר במיוחד, מוצרלה, צלפים ואנשובי. טרפנו.
עכשיו, אל תיתנו לבצק העבה בקצוות להטעות אתכם. פיצות מסחריות גרמו לנו לשנוא בצק של פיצה ולהשאיר אותו בתוך הקופסה העבשה. זה לא המקרה כאן. מדובר בבצק מחמצת רך ואוורירי שאי אפשר להפסיק לאכול. אולי זה טאבון העצים המסורתי שהוכן ויובא מאיטליה במיוחד בשביל נאופוליטן, אולי הכנת הבצק המדוקדקת - בכל מקרה, זה לא בצק שיישאר מאחור. בקשו גם שמן זית ותקבלו שתי צלוחיות של זהב ירקרק. טובלים בהן את הבצק וזו השלמה מעולה.
המרכז של הפיצה, לעומת זאת, כראוי לפיצה נאפוליטנית, דק מאוד וספוג בכל הטוב שהניחו מעליה. זה אומר שאי אפשר ממש לחתוך אותה למשולשים ולאכול מסודר כזה. צריך לאכול בידיים, ואם ממש קשה לכם (אולי תחשבו על זה שוב?) - יש גם סכין ומזלג ואפשר לבקש מספריים(!).
והיין, יש גם יין, ומי בכלל חשבה ש-יין יכול לזרום עם פיצה? אבל כשבפיצה יש גבינות ודבש, או ארטישוק עם גרידת לימון - אז כן, היין זורם. יש מבחר ממש יפה, ואלה שטעמנו היו מצוינים.
ודבר אחרון לפני שעוברים לקינוח - הצוות. אנחנו אוהבים לבהות בצוות, וישבנו על הבר (מומלץ), אז הייתה לנו תצפית מעולה על כל ההתרחשות ועל כל השלבים. אתם יודעים, יש מקומות שבהם הצוות מנומנם, וקשה ליצור קשר עין עם המלצרים, והכל מתנהל באנרגיות של דשא. ויש את נאופוליטן. אנחנו מתים על מקומות כמו נאופוליטן. כולם באנרגיות שיא ובתנועה. כולם מעורבים. כולם עושים הכל - אלה שמכינים את הפיצה גם יודעים לתפעל קופה, והמנהל גם עורך שולחן, וכולם מתוקתקים בהכל. הכל קורה עכשיו ומהר, טרי וחי וטעים, גם הווייבּ. כיף גדול לראות מקום עובד כל כך יפה.
ליד הפיצה - עדכון של מנות שנוספו עם התרחבות המסעדה:
הפיצרייה הפכה לסוג של מסעדה, שיש בה גם כמה מנות נפוליטניות אחרות, כמו קונוסים מלאים בכל טוב (משתנה כל הזמן, טעים בטירוף) או פריטטינה קצ'יו א פפה, שזה כדורים מטוגנים של ספגטי, גרנה פדנו, פלפל שחור ופרובולונה. טעים טעים טעים.
לגבי הקינוח: אני אגיד את האמת, שקלנו לעבור לקינוח בכנאפה דה-לוקס, אבל איזה מזל שאנחנו שמנמנים מדי ונשארנו לפנקוטה נענע של נאופוליטן. היא רק נראית תמימה, אבל היא גורמת לך לחשוב דברים פלצניים כמו איך הטעם של הדובדבנים מחמיא לטעם של הפנקוטה, ואיך הנענע לא משתלטת, ואיך האגוזים קלויים בדיוק במידה, והמרקם הסמיך ורך, והאפטרטייסט המרגש - כאלה דברים.
בפעם אחרת הפנקוטה הייתה בגרסה שונה לגמרי, וזה די מדהים איך אותה מנה יכולה לקבל שתי צורות כל כך שונות. בפעם הזאת הפנקוטה הייתה עם רוזמרין במקום נענע והוגשה בצד מנגו וברוטב דבש, ליים וטוגראשי, שזה חרפרף-מעקצץ ובעיקר - מפתיע.
את הביס הראשון לקח לנו רגע להבין, ועם כל כפית זה הלך ונעשה טעים יותר ויותר, מה שמצער מאוד, כי כשאת הכי נהנית - זה בדיוק נגמר. אז המשכנו לשתות את כל הרוטב בכפית, עד שלא נשאר כלום.
שמעתי את המלצרית מסבירה שאפשר להזמין מקומות רק בין שש לשבע וחצי, ואחר כך פשוט באים. אז אם אתם באים ויש טיפה תור, שווה לחכות, וממש כיף על הבר, אז אם יש שם מקום - לכו על זה.
מתפנקים בבית
נאופוליטן עושים גם משלוחים, לשמחתנו.
כשהפיצה מגיעה, כדאי להכניס אותה לעוד שתי דקות בתנור.
אנחנו מזמינים שתי פיצות, למרות שאנחנו לא יכולים לגמור הכל, פשוט כי קשה לנו לבחור רק טעם אחד.
אז למחרת אנחנו פשוט מכניסים אותה שוב לתנור ואוכלים שוב. כן, לא אידיאלי, אבל אנחנו לא מסוגלים לזרוק פיצה מעולה כזאת.
אחרי כמה משלוחים מנאופוליטן הבנו שבמשלוח אנחנו הכי אוהבים את המרגריטה, שהיא כאמור הכי קרובה לפיצה קלאסית (רק פי מיליון יותר טובה), ואת הפסטו המפורק, עם קרם הצנוברים שהוא פשוט הדבר הכי טעים בעולם.
מדד המצפּוּן: יש פיצה אחת טבעונית.
איפה: הנמל 37, העיר התחתית
הזמנת מקומות דרך Ontopo
משלוחים ואיסוף עצמי דרך כאן