אמל"ק: קונדיטוריה מגוונת, ריחנית וטעימה בעיר התחתית.
ביום שישי, כשאנחנו עושים את הסיבוב הקבוע בין המעדניות של העיר התחתית, אנחנו ממש מנסים להתעלם מקיומה של סארו (Saro). אנחנו מנסים לשכוח שהיא שם, לא להסתכל לכיוון, לא לראות בטעות את חלון הראווה, ועדיף בכלל להיות בצד השני של הכביש ולעבור מהר כאילו לא קרה כלום.
כי אם ראינו - לא נוכל שלא להיכנס.
ואם נכנסנו - לא נוכל שלא לצאת עם ערמה לא הגיונית של מאפים נוטפי כל טוב וטריגליצרידים.
אחחח סארו.
סארו היא -
מאפה הקינמון האהוב עליי ביותר עם הקפה של שבת בבוקר
הגבינית עם פירות היער שהדביבון אוכל כשהוא מתעורר מהשנ"צ
הפחזנית הנהדרת שגורמת לך להצטער שפחזניות הן קטנות כל כך
עוגת הפרג עם הגבינה שגורמת לך לתהות מי הגה את השילוב האלוהי הזה
החלווה המעורבבת בשוקולד המתערבל בבצק שמרים באיזון מושלם
עוגת הקראנץ שוקולד ואגוזים שמיישרים עד שהיא נגמרת
חטיפי הנוגט שאסור, פשוט אסור, להכניס הביתה
וכריסטיאן המתוק שמקבל אותנו במאור פנים ומוסיף לנו לקופסה עוד שני קרואסונים על חשבון הבית, כאילו המצב לא מספיק חמור גם ככה...
רק מסארו אנחנו יוצאים בסוף עם קופסאות כאלה:
בתקופת החג של החגים (כך חיפאים קוראים לדצמבר, שבו חנוכה, עיד אל פיטר וכריסטמס נחגגים במקביל או בסמוך), סארו היא החגיגה של החגיגות, והסופגניות שמחכות בתמימות מתחת לסנטה קלאוס הן מהטעימות שאכלנו. אם יוצא לכם להגיע לכאן בתקופה המתאימה, אל תוותרו על סופגניית החלווה, אין דברים כאלה.
איפה: יפו 19, העיר התחתית