בבית הקלייה הוותיק הזה אנחנו קונים את הפיצוחים שלנו, גם הקלויים וגם הטבעיים. יש כאן באמת הכל, ולמי שאוהבים את הממתקים של פעם - יש גם מהם בשפע. אנחנו יותר בקטע של אגוזים טבעיים למיניהם, פירות יבשים (עם ובלי תוספת סוכר), בוטנים קלויים ופיסטוקים ממכרים.
בגלל התחלופה הגבוהה (זה ה-go to של הרבה מאוד חיפאים), הכל תמיד מאוד טרי וקראנצ'י. באזור הפירות היבשים יש גם דברים כמו היביסקוס, גולדן-ברי ותאנים מיובשות ללא סוכר (שבעיניי זה הרבה יותר טעים מהדבלים הרגילות).
חוץ מזה, קולים במקום קפה (עוד לא ניסינו) וגרנולה (ניסינו, היא מוצלחת מאוד), ויש חלווה בטעמים (מבית ממלכת החלווה) ועוד ועוד פינוקים מתוקים כלבבנו.
הינה כמה תמונות מהמקום ואחריהן - טיפ קטן:
זה היביסקוס:
קצת ממתקים של פעם לאוהבי הז'אנר:
ולסיום טיפ, דווקא למי שרוצה לנשנש בריא.
אני קונה בפלקון פקאנים, שקדים, תאנים וחמוציות, לא קלויים ובלי סוכר, כדי שיהיה לי מה לנשנש כשאני עובדת מול המחשב וכדי שלא אתפתה לגשת למגירת השוקולדים של הדביבון.
הבעיה:
גיליתי שסדרת הפעולות הקטנות של: להוריד קערית מהמדף, להוציא מהמגירה את ארבע השקיות (פקאן, שקד, תאנים, חמוציות), לפתוח אותן אחת-אחת, לשים קצת מכל דבר, לסגור את ארבע השקיות ולהחזיר אותן למגירה - זה בדיוק מה שגורם לי בסוף לִבצוֹע שורה מהמילקה-קרמל-מלוח של הדביבון ולסגור את פינת הנשנוש.
הפתרון:
אומרים שכדי לאמץ הרגל טוב, צריך להסיר את החסמים שמקשים עלינו ליישם אותו, אז זה מה שאני עושה: כשאנחנו חוזרים מפלקון, אני לוקחת מייד 7 קופסאות קטנטנות (קונים באיקאה בערך 700 קופסאות ב-15 שקל) ומכינה בכל אחת מהן את תערובת הנשנוש היומי. ככה כשבא לי לנשנש, אני פשוט שולפת קופסה. קל!
איפה: קיבוץ גלויות 42, ואדי סאליב