אמל"ק: מסעדת פירות ים ברמה של הטופ מסתתרת ליד שדרות הגעתון בנהריה. ארוחת צוהריים או ערב נהדרת בצפון.
לפעמים הפרסום ב-ynet עובד. הדביבון אשכרה קורא כתבות כמו "10 מסעדות חדשות שנפתחו החודש", ומפתיע לא פחות - הוא גם זוכר את מה שהוא קורא.
וככה, כשחזרנו לנו רעבים מטיול בצפון בשעות אחר הצוהריים, הוא נזכר שקרא ש-Meze בנהריה היא משהו מיוחד. מאחר שאנחנו מחבבים במיוחד פנינים במקומות לא צפויים, זרמנו עם הניסוי ושמנו מֵזֶה בווייז. בסוף מצאנו אותה בין בנייני מגורים - מסעדה קטנה, עם ארבעה-חמישה שולחנות במרפסת ועוד ארבעה בפנים, וזהו.
תסלח לי נהריה, אבל לא היו לנו ממנה ציפיות גבוהות במיוחד. עיר שהפינגווין היה המעוז הקולינרי הכי מפורסם שלה - תתקשה למשוך אליה תיירות אוכל.
ואז באה מֵזֶה. יותר נכון, באו עופרי ועדי שוורץ, אחים שבישלו בעבר גם במיכאל ביסטרו, והביאו איתם לנהריה מטבח מ-ד-ה-י-ם. לא פחות מזה. התענגנו על כל מנה ומנה, וכמה חודשים אחר כך חזרנו עם חברים, ועוד נחזור.
ההתמחות כאן היא פירות ים ובשרים, בעיקר פירות ים, והם נעשים כאן במקצועיות ובאיכות ששמורים לטופ שבטופ. תראו למשל את זרוע התמנון בפחם הנהדרת הזאת, שמתחתיה סקורדליה ומעליה סלסה עשבי תבלין:
או את מחבת פירות הים הזאת, העשירה והנדיבה שעשויה בוללל:
או את הספגטיני שרימפ קצוץ ששוחה בחמאה ולימון ומנומר בפיסות שרימפ רכות וטעימות:
וכמובן, דגים נאים. בפעם הראשונה אכלנו סביצ'ה דג ים בוויניגרט תפוזים, צ'ילי, כוסברה וקרם פרש, ובפעם השנייה, ובכן, דג אחר נימוח וטרי שאנחנו לא זוכרים שום דבר לגביו חוץ מזה שהוא רך וטעים. וזה חלק מהעניין כאן - התפריט משתנה ומתרענן כל הזמן, כדי שיהיה מעניין ותהיה (עוד) סיבה לחזור.
אבל חוץ מפירות הים, יש כאן גם מנות ראשונות של ירקות ומנות עיקריות של בשר. הירקות עשויים כאן תמיד בדרך מעניינת שהופכת אותם למנות מרגשות ממש. בפעם הראשונה אכלנו ארטישוק בפחם ובפעם השנייה שומר צלוי. אגב, אנחנו מזמינים אותן כמנות צד מעולות לעיקריות, ולאו דווקא כמנות ראשונות.
זה הארטישוק בפחם:
וזה השומר הצלוי על לבאנה:
בבשרים נהנינו במיוחד מהאנטריקוט. הוא היה רך, מתובל בעדינות מדויקת ופשוט טעים. הוא מלווה בעצם גדושה במח ובתפוחי אדמה אפויים. אכלנו הכל הכל עד הפירור האחרון, כי היה פשוט תענוג.
למי שרוצה עיקרית קצת צנועה יותר יש שיפטאייה, שזה קבב עוף קפריסאי, או סופלקי פרגיות בראס אל חנות. שניהם מגיעים עם ירקות חרוכים ומתקתקים.
זה השיפטאייה, גרסה קלילה וורדרדה של קבב:
וזה הסופלקי פרגיות (נראה דומה לשיפטאייה, אבל שונה מאוד):
למנה האחרונה הגענו כבר מלאים לגמרי, אבל היינו חייבים לנסות את הבסבוסה. מדובר בעוגה רכה-רכה ואוורירית שדומה הרבה יותר לקוסקוס מתוק בחמאה של סבתא שלי, מאשר לעוגת הסולת הכבדה והרטובה שדמיינו. לידה יש קצפת פלפל שחור שמאזנת את המתיקות לכדי שלמות. אל תוותרו על הענן הטעים הזה עם קפה שחור ליד.
מדד המצפּוּן: לדעתנו לא מתאים לטבעונים, מתאים לצמחונים אוכלי דגים.
איפה: שמעון רייך 24, נהריה