אמל"ק: בית קפה-מסעדה ליד עפולה, עתיר פחמימות משובחות ביותר, עם חצר נעימה וחדרים פנימיים מקסימים.
קורה שמגיעים למרחביה.
לא קורה הרבה, אבל קורה.
למשל אם מטיילים בעמק המעיינות בבוקר מושלם של סוף החורף, ואז חוזרים הביתה לחיפה אחרי הצוהריים.
הינה עמק המעיינות. אין דברים יפים כאלה.
תגיעו מוקדם, קחו רכב גולף ותחרשו את העמק ממעיין למעיין. זה אוויר לנשימה ליטרלי.
והאמת היא, שעכשיו כשגילינו את גולדה בחצר, אולי נמצא יותר תירוצים לנסוע מזרחה. אולי לעפולה? לשמורת הר תבור? לגלבוע? נמצא כבר. העיקר שנצטרך להגיע לפה שוב, כי היה לנו טעים ונעים ברמות!
קודם כל, המקום מקסים. מהסוג שאנחנו נכנסים אליו ויודעים מייד שיהיה כאן גם אוכל מצוין, כי הם חושבים על כל הפרטים הקטנים. והפרטים הקטנים באוכל זה כל העניין.
פרחים, עציצים וחפצים יפים פזורים על שולחנות, מדפים ושידות, גם בפנים וגם בחוץ.
דמותה של גולדה מאיר, שחיה במרחביה במשך כמה שנים ועל שמה קרוי המקום, מציצה אלינו מכל פינה.
כשנכנסים לגולדה אפשר לבחור בין ישיבה בחצר או בפנים. אנחנו ישבנו בפנים ושמחנו לגלות חללים וינטג'ים חמודים, מזמינים ונעימים שנראים ממש כמו חדרים של בית.
היינו ארבעה מבוגרים ושתי ילדות, כולם דביבונים למדי. התאהבנו בתפריט של גולדה בעיקר בזכות הפחמימות. יש כאן הרבה מהן, ומעניינות. מסביב לשולחן שלנו נשמע שוב ושוב המשפט: מי שאופה כאן, יודע מה הוא עושה.
למרות היצע הסלטים שנשמעים מצוין (סלט רוקפור, סלט עדשים ועוד), הלכנו על הבצק והזמנו את כל הרשימה המופיעה תחת הכותרת "מאפי הבית":
זהו מאפה פילו מנגולד וגבינות.
קלצונה בלקנית, עם פסטו, בולגרית, מוצרלה, חציל ופלפל קלוי.
חצ'פורי עם ביצת עין שנשפכתתתתת, איזה ביססססס.
בייבי קובנה, ושאלוהים יעזור לנו אם זו רק הבייבי...
הבצק שלה רך ובשרני, והיא הולכת מעולה עם המטבלים של כל המנות, שכמובן חלקנו: עגבניות מיובשות, ממרח חציל (מדהים! זה השחור שבתמונות), קרם סלק, צזיקי, לבאנה ועוד. הכל טעים טעים, טרי טרי ובטעמים חיים ומרימים.
ואחרונה, חוץ מקינוח כמובן, שקשוקה בלקנית עם פרנה. או פרנה עם שקשוקה בלקנית. תלוי כמה אתם פחמימות-אוריינטד. הפרנה הייתה מדהימה, עם ציפוי קריספי בחוץ ובצק רך וטעים בפנים.
חוץ ממאפי הבית, יש עוד סוגי שקשוקות, פיצות, כריכים, קיש, לזניה ועוד.
פינוק רציני, שלא צילמנו משום מה, הוא מיצי הפירות. בגולדה סוטחים במקום את כל הפירות השווים (תפוח, גזר, תפוז, סלק, סלרי וכו'), וזה ליווי סופר-מתאים לארוחה הים תיכונית החיה, הטרייה והשמחה הזאת.
לקינוח הזמנו עוגת שמרים פרג אישית וקראמבל תפוחים עם גלידה. שניהם הגיעו לוהטים ועם קפה מצוין מצוין מצוין. מה דביבונים צריכים יותר מפחמימה, סוכרים וקפה. מה. כלום.
מדד המצפּוּן: לדעתנו מתאים גם לצמחונים ולטבעונים.
איפה: קיבוץ מרחביה
משהו קטן וטוב:
אם אתם לא ממהרים הביתה, אחרי האוכל צאו אחורה, לכיוון החצר הגדולה של מרחביה.
חוץ מהחצר עצמה, שהיא יפה ורחבת ידיים ויש בה סוג של מוזיאון במבנים השונים, יש משמאל חנות סבונים עבודת יד שנקראת סטודיו NACCA, של רותי בן ארצי. זו חנות יפהפייה וריחנית, ורותי הסבירה לנו בשמחה על תהליך הכנת הסבונים שלה מחלב נאקות ומשמן זית. הילדות בחרו פצצות אמבטיה וסבונים בכל מיני צורות ונסענו לדרכנו שבעים, שמחים וטובי לב.
